איום הסטריאוטיפ (Stereotype Threat) הוא הסיכון שנתאים עצמנו לסטריאוטיפ שלילי שמתייחס לאחת מקבוצות ההשתייכות שלנו. תופעה זו הוצגה לראשונה על ידי ק. סטיל וג׳. אהרונסון. כחלק מהמאמר, הם הציגו לקבוצת סטודנטים שחורים וקבוצת סטודנטים לבנים שאלות מילוליות סטייל פסיכומטרי, תחת ההנחה, שישנו סטריאוטיפ ששחורים פחות חזקים ביכולות מילוליות. לפני תחילת המבחן הנבדקים ענו על שאלון דמוגרפי (גיל, מין וכזה) כך שלמחצית מהנבדקים הופיעה השאלה ״גזע:____״ ולמחצית השניה לא.
מה עלה מהניסוי? בקבוצה שלא נשאלה על הגזע לא היה הבדל מובהק בין שחורים ולבנים (השחורים ביצעו קצת טוב יותר), ובקבוצה ששאלו על גזע, היה הבדל מובהק בביצועים לטובת הלבנים (התוצאות בתמונה). כלומר, מספיק טריגר קטן, של שאלה על גזע, כדי ״להפעיל״ את האיום הסטריאוטיפי. ומכיוון שכמעט כולנו משתייכים לקבוצות בעלות סטריאוטיפים שליליים, כמעט כולנו חשופים לאיום הזה.
אז איך כל זה קשור? כשאנחנו מציגים עצמנו בעבודה, נגיד ביום הראשון במקום עבודה חדש, אנחנו בעצם בוחרים עם אילו קבוצות השתייכות להזדהות. לדוגמה, אם אני מציגה עצמי כך: ״שלום, אני יוסי, בן 41, גר ב...״ אפשר לדמיין שאני בעצם מפעילה על עצמי סוג של איום סטריאוטיפי של גיל. נניח שישנו סטריאוטיפ שאומר שצעירים הן פחות מנוסים, ברגע שאני בוחרת להציג עצמי כך, אני ״מסתכנת״ שאני מפעילה על עצמי את איום הסטריאוטיפ כך שעתה אתאים עצמי לאותו סטריאוטיפ, לדוגמה, אתבייש להגיד דעתי בישיבה.
אז מה אפשר לעשות?
>> חישבו אילו סטריאוטיפים ״הולכים״ עם קבוצות ההשתייכות שלכם ונסו לבחון האם וכיצד הם משפיעים עליכם >> אם אתם בצד המגייס, המנעו מניסוחים, שאלות וכו׳ שעושים טריגר לסטריאוטיפים (לדוגמה, שימוש במונח ״נינג׳ת קוד״ בתיאור משרה אל מול הסטריאוטיפ הנשי שנשים אינן לוחמות אלא רכות ועדינות יכול למנוע מנשים מצויינות להגיש למשרה)