הטיית האישוש (confirmation bias) היא הטייה קוגנטיבית הגורמת לנו לחפש ממצאים שיאשרו את האמונות/עמדות שלנו, להבדיל מלחפש ממצאים שיפריכו אותן. לשם דוגמה אפשר לחשוב על הפיד שלנו בפייסבוק ועמדתנו הפוליטית. רובנו עושים לייק לעמודים שנוקטים בעמדתנו. כך, רפרוף בפיד יחזק את עמדתנו, על אף שבפועל אנחנו כלל לא נחשפים לעמדות אחרות ועל כן לא מאתגרים את עמדתנו באמת. הסברה היא שאחת הסיבות לקיומה של ההטייה היא המחיר הגבוה לערעור האמונות והעמדות שלנו. יותר נוח לחפש חיזוקים לאותן תפיסות עולם, גם אם הם מוטים או מוטעים, מאשר להחליף סט עמדות ואמונות.
ולמה זה רלוונטי לעניינו? כי הטיית האישוש יכולה לפעול חזק מאוד גם במקום העבודה, לדוגמה ברכילויות ובתככים. אם אנחנו מאמינים שצריך להתפלש בפוליטיקה משרדית כדי להתקדם ולשרוד במקצוע, אם אנחנו חושבים שהקולגות שלנו מחפשים להזיק לנו, אנחנו נטה לחפש לכך אישור ביומיום. כל שיחה שתכלול גוון רכילותי תאשש לנו תחושה זו, וכל קולגה שנפגוש שאכן עוסק בתככים ומזימות יהיה במרכז תשומת הלב שלנו. מה שנפספס זה את יתר הקולגות, אלו שלא מתעסקים בלכלוכים, אותם קולגות שמנהלים שיחות רבות אחרות שלא כוללות תככים ורכילויות. אולי גם נפספס את המקרים בהם אנשים התקדמו בזכות כישורים ומקצועיות. פשוט כי לראות את המקרים הללו מערער את תפיסת עולמנו וזה דבר שקשה לשאת.
אז אם אנחנו בכל זאת רוצים לשחרר מעמדות/אמונות שלא מסייעות לנו, מה אפשר לעשות? הדבר הבסיסי ביותר הוא להשען על העיקרון הבסיסי במדע - ״עיקרון ההפרכה״. אם ברצונכם לנסות לבחון אמונות/עמדות מסויימים, נסו לחפש ממצאים שמפריכים אותן, ולא כאלו שמאששים אותן. הממצאים שיעלו אולי יפתיעו או יערערו אתכם, אבל עם כמה שזה יכול להיות מפחיד, זו גם הזדמנות להתפתחות שאולי לא כדאי לפספס.