top of page

הצהרה של משתנים והצהרה על מטרות אישיות

הצהרה על משתנים בתיכנות יכולה להיות מפורשת או מרומזת, זאת בהתאם לשפת התיכנות או בהתאם לסגנונו האישי של מי שכותב את הקוד (בשפות מסוימות הבחירה האם להצהיר היא של המתכנת.ת). הצהרה רשמית לרוב תכלול את סוג המשתנה (מספר שלם, מחרוזת וכו׳), את שם המשתנה כפי שהוחלט ע״י המפתח (נגיד num, first_name וכו׳) ולעתים את הערך שברצוננו לשים בו (num = 5, first_name = ‘adi’ וכו׳). לעומת זאת, הצהרה מרומזת היא בעצם הפעם הראשונה בו משתמשים במשתנה במהלך הקוד. כשהמערכת תיתקל במשתנה לראשונה, היא תגדיר אותו בהתאם.

ואיך זה קשור למטרות שלנו? גם במטרות שלנו אנחנו יכולים לבחור אם להצהיר עליהן באופן רשמי או לא. לדוגמה: אדם שרוצה להתחרות במרתון תל אביב הקרוב יכול לבחור אם להצהיר באופן רשמית על המטרה הזו בפני חבריו, משפחתו, על הוול בפייסבוק וכו׳. או לחילופין להצהיר באופן מרומז - כלומר, להתחיל להתאמן, להצטרף לקבוצת ריצה וכו׳. אז מה עדיף? תלוי. יש מחקרים שמראים שעדיף להצהיר שכן הדבר מייצר מחויבות למטרה, לחץ חברתי חיובי לעמוד בה. אך מנגד, יש מחקרים שמראים ההפך - עדיף לשמור את מטרותיך לעצמך. למה בעצם? כי ברגע שאנחנו מצהירים באופן רשמי, אנחנו מקבלים חיוויים מהסביבה שנותנים לנו את התחושה כאילו כבר ביצענו חלק מהמטרה ובכך מורידים את המוטיבציה שלנו לבצע אותה. נחזור לדוגמה ממקודם - אותו אדם מספר באירוע משפחתי שהוא מתחיל להתאמן למרתון. סביבתו מגיבה ״איזה יופי!״, ״כל הכבוד!״, ״איזה אומץ! שיהיה בהצלחה!״ וכו׳. חיזוקים אלו משחררים אצל אותו אדם דופאמין ומוליכים עצביים אחרים שקשורים לתחושת הישג - או במילים אחרות, המוח מרגיש קצת כאילו כבר השגנו את המטרה הזו ומסמן לנו להמשיך הלאה לדבר הבא. באותם מחקרים הראו שפרסום מטרותינו ברבים, מוריד את הסיכוי להגשימן.

אז איך נדע אם שיתוף מטרותינו יועיל להשגתן? 1. הימנעו בשיתוף ממטרות הקשורות לזהות העצמית שלכם - לרוב הכוונה למטרות המשמעותיות עבורכם. 2. שיתוף אנשים קרובים במטרות קצרות טווח, הקשורות בהתמדה יכול להיות מועיל - לדוגמה, אשתף את בן זוגי שברצוני לצאת הערב לרוץ למשך 20 דקות ואבקש את עזרתו ועידודו בהשגת המטרה (כלומר, הכוונה שיבעט בי לצאת מהבית, ולא שיתמקד בלפרגן לי על הצבת המטרה עצמה).

פוסטים אחרונים

הצג הכול

קוד לגאסי והעברה בין דורית

חלק מהסיפור שמעצבן בקוד לגאסי זה העובדה שאנחנו לרוב ״יורשים״ אותו, ובעצם לא כתבנו אותו בעצמנו. לכן, כשאנחנו מנסים לצלול פנימה ולעבוד איתו, אנחנו יכולים להתקל במצבים מתסכלים בהם אנחנו לא מבינים למה לעז

רקורסיה, תנאי עצירה וקול פנימי

רקורסיה היא פונקציה שקוראת לעצמה עד לתנאי עצירה (ללא תנאי עצירה, מדובר ברקורסיה אין סופית). נסביר באמצעות דוגמה קלאסית - חישוב עצרת (זוכרים מה זה עצרת? 4!=1*2*3*4). הפונקציה תקרא לעצמה עד לתנאי העצירה

דדלוק Deadlock

קיפאון, או deadlock, הוא מצב שבו שתי פעולות מחכות כל אחת לסיומה של האחרת, על כן הן לעולם אינן מסתיימות והמערכת נכנסת למצב של קיפאון. נתייחס ל-deadlock במערכות הפעלה: תהליך א׳ מבקש משאב מערכת (נגיד, זי

Kommentare


כשעזבתי את עבודתי כראש צוות בחברת הייטק והתחלתי את לימודי התואר השני בפסיכולוגיה קלינית, צצו לי מדי פעם נקודות חיבור בין העולמות. את נקודות חיבור אלו, העליתי על הכתב:

bottom of page