מיהו המפתח העצלן? האם זה שיבחר בטווח הקצר את הפיתרון הקל? או שמא זה שיעבוד קשה עכשיו כדי שאח״כ הקוד יעבוד חלק בלי שהוא יצטרך לעבוד עליו? לדוגמה, מפתח שלוקח את הזמן לחשוב ולטפל בכל מקרי הקצה - בטווח הקצר יעבוד קשה, אך בטווח הארוך כנראה שיהיו לו פחות באגים לתקן. לעומתו, מפתח שיכתוב קוד חצי כוח - בטווח הקצר יעבוד פחות קשה אבל סביר שבטווח הרחוק יצטרך לחזור לקוד כדי לתקנו.
ואיך זה קשור לטיפול? בטווח הקצר כנראה שיותר קל לא ״לחפור״ בדברים, בטח כשהם קשים, מעמיסים רגשית או לא נעימים. אז אנחנו נחיה את החיים, נבצע בחירות, ננהל מערכות יחסים עם הקוד שהכי קל לכתוב אותו. אבל אז, ייתכן ויתחילו לצוץ באגים - מערכת יחסים תסתיים בפיצוץ, לא נהיה מרוצים ממסלול הקריירה שבחרנו, נרגיש שכל פעם קורה לנו אותו ׳שיט׳. וטיפול? זה כנראה לעצלנים באמת אלה שמתעצלים ליפול שוב באותם בורות (כי צריך לטפס אח״כ החוצה ולמי יש כוח) ולכן בטווח הקצר אותם עצלנים שהולכים לטיפול כותבים קוד לאט, תוך מחשבה על מקרי קצה, תהליך בדיקות (qa) סדור וכו׳ כדי שבסוף הוא יכול לרוץ וידרוש מינימום תחזוקה ותיקוני באגים.