תיאורטית היה נחמד לכתוב קוד בלי שגיאות. בפועל זה לא באמת קורה ושגיאות זה חלק מהתהליך. יש שגיאות שיותר קל לאתר ולתקן (Syntax) וכאלה שפחות (נגיד שגיאות בלוגיקה).
דומים לכך הם הרגשות השליליים. תיאורטית, היה נחמד בלעדיהם אבל בפועל הם שם והם גם יכולים להיות מועילים. כמו הודעת שגיאה שעוזרת לנו להבין איפה נפלה טעות ומה צריך לעשות כדי לתקן, ככה רגש שלילי עוזר לנו להבין משהו על הקוד הפנימי שלנו. נגיד שאנחנו בעבודה שלא מתאימה לנו, או שצריך לעבוד על הזוגיות. גם פה, יש רגשות יותר קלים לאיתור והבנה (אני עצבני כי איחרתי לאוטובוס) ויש יותר מסובכים (אני מרגיש מועקה ולא ממש מבין למה). בכל מקרה, שווה להקשיב להודעות השגיאה הללו, לאתר אותן ולתקן את הקוד.
Kommentit